בין יאוש לתקווה



 
 
ניתן לקרוא/להוריד ולשמור את הספר המלא : לחצו כאן
 


כתיבת הספר. מספרת ציפי קרליץ הבת הבכורה:

במשך כל השנים ההורים דיברו על קורותיהם וספרו לנו באופן כללי את קורותיהם בתקופת הכיבוש הנאצי. הם לא פרטו ולא ידענו את הסיפור כולו. פעמים רבות חזרנו וביקשנו מאבא שיכתוב את סיפורם.
אבא פרש לגימלאות בשנת 1984.  הוא המשיך לעבוד במשרה חלקית בהנהלת החשבונות של חברת גדות ובשעות אחה"צ והערב עסק בציור ובכתיבה. במשך שנתיים חיי מחדש את המאבק לחיים וכתב כשהוא נזכר מחדש בפרטים ובמאורעות אותם הדחיק. היה כותב בעיקר בלילות בכתב ידו הברור ובעברית רהוטה .   תחילה כתב את סיפור ההישרדות שלו ושל אימא ואחותו רחל.
 
מדי שבוע היה מוסר לי את הדפים שכתב והייתי קוראת אותם, מעירה ומתקנת מעט מאוד. בעיקר הייתי מצמצמת את שכתב בהרחבה ובפירוט יתר.  לאחר שסיים את סיפור ההישרדות ביקשתי שיכתוב גם את סיפור העיירה כי חשוב שהקורא יכיר גם את החיים שהיו לפני החורבן .
כשסיים לכתוב את הפרקים על העיירה,  ביקשתי שיוסיף ויספר את קורותיו בצבא האדום ויספר על המסע בן 4000 הק"מ שעשה עד שפגש את אימא.
כשסיים,  ביקשתי שיכתוב גם על שהותם באיטליה,  אבל הוא פסק: " זה לא מעניין" .
טובה הדפיסה את הספר בתקופה בה הייתה בחופשת לידה, לאחר לידת בנה אופיר.     אבא ואני הגהנו את ההדפסה, ערכנו תיקונים ואבא מסר את דפי הספר לבית דפוס.  הספר הודפס בפורמט אלבומי  ב 100 עותקים.
לבקשת אבא מסרתי את הספר לידידו מתקופת עבודתו בשירות הבולאי,  הגרפיקאי עמרם פרת . לאחר שקרא את הספר,  הוא מסר אותו לשכנו יהודה עופר,  שהיה עורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון.
הסתבר שבאותה תקופה משרד הביטחון הוציא לאור סדרה של ספרים בשם " לחיות-עדויות הישרדות מהשואה", אותה ערך יורם טהר לב.  מהוצאת משרד הביטחון התקשרו אל אבא ובשרו לו שהספר שלו נמצא מתאים להיכלל בסדרה. הספר נמסר לבדיקת תקפות היסטורית ולעריכה לשונית.  הגרפיקאי דרור בן דב,  גם הוא ידיד מהשירות הבולאי, עיצב את הכריכה.
בשנת 1992 הספר ראה אור.

לאחר שיצא הספר לאור, אספנו את התגובות לספר. 
התגובות  מובאות כאן בכתב ידם של הכותבים:




לחצו על שורה זו להגיע אל תגובתו של אברהם קרליץ בעלה של ציפי.

לחצן על שורה זו להגיע אל תגובתו של ד"ר אבי גלון בנה של רחל גלון

לחצו על שורה זו להגיע אל תגובתה של אסתי גלון אשתו של אבי

לחצו על שורה זו להגיע אל תגובתו של דב קרליץ אביו של אברהם

לחצו על שורה זו להגיע אל תגובתה של עינת חזקיהו נכדתו של מרדכי

לחצו על שורה זו להגיע אל תגובתו של צור מנחם קרליץ נכד של מרדכי

לחצו על שורה זו להגיע לתגובתה של טובה טל בתו של הבן-דוד יעקב קרופ

לחצו על שורה זו להגיע לתגובתו של ישראל לין בנם של שלמה ואיטה לין

תגובתה של טובה מיינר לין בתם של שלמה ואיטה

תגובתו של גדי כפיר בן של בן העיר וורקוביץ' לאחר קריאת הספר

תגובתו של הפסיכולוג רפי יעקבי על הספר

יעקב קורך חבר וידיד מגיב על הספר

יעקב (בן-דוד) מגיב על הספר


ההקדשה לספר "בין ייאוש לתקווה" בכתב ידו של מרדכי.
(לחצו על  הדף שבתמונה להגדלה ולקריאה משופרת)

ההקדשה של מרדכי קרופ בכתב היד של הספר "בין ייאוש לתקווה"

ההקדמה לספר "בין ייאוש לתקווה"  בכתב ידו של מרדכי קרופ
(לחצו על  הדפים  שבתמונה להגדלה ולקריאה משופרת)
הקדמה  לספר  "בין ייאוש לתקווה" בכתב ידו של מרדכי קרופ

 
 דפי סיום הספר "בין ייאוש לתקווה" בכתב ידו של מרדכי .
(לחצו על  הדף שבתמונה להגדלה ולקריאה משופרת)

התובנות אליהן מתייחס מרדכי קרופ בסיומו של הספר ראויות לקריאה בתשומת לב.
הוא מסכם את התקופה בעיניים של ניצול שברח ממקום למקום
ניסה לשרוד בתנאים בלתי אפשריים, לא אנושיים, בסבל נוראי.
ודן בינו לבין עצמו בתוצאות השואה. כיוון שאת הספר כתב ממרחק הזמן.
 

אין תגובות:

פרסום תגובה